מה זה אל תשברי לו את המילה ??!!
בעלי אברך , שכבר הכריז על עצמו שאף אחד לא יגיד לו מה לעשות – כולל רבנים, אמא שלו וכו'…
בא אלי עים הסרטון שלך – תכבדי אותו – אשה צריכה לכבד את בעלה,
לאחר מחשבה מרובה – אני כותבת לרב את המסקנה שלי:
הרב קווס מעודד בעלים לשתלטנות ואלימות!!
חד וחלק
הרי כל זוג שנישא – מכבר ומייקר אחד את השני – ומשתדל לעשות את הרצון של השני
הבעיה מתחילה כשמתגלה קונפליקט – או אי יכולת למלא את רצון השני ואביא דוגמא קלילה…
הוא רוצה קבוע ארוחת ערב -עגל – והיא לא רוצה, מתחשק לה פעם אחת תרנגול או – שלא מספיקה להכין או לא מצליחה להכין טעים חרף כל ההשתדלויות
נו,
הרב פסק שהיא צריכה לעשות רצונו
אז הוא בא עם החזה נפוח ואומר- כך הרב אמר – כך צריך לעשות!!
והיא- מה עים הרצון שלה? – תמותי ,את צריכה לוותר – הוא המחליט!!
הופה- הפחת אותה לנישלטת, מרוגזת , כבויה , מתוסכלת ומחוקה- מרוב שוויתרה בכל שטחי החיים- היא כבר לא זוכרת מהו רצונה במיוחד שהעגל זה רק משל!!- האים בכל הבעל הוא הקובע???
ואים יש לה צורך למשהוא אחר, היא מתגרת מאוד מחביתה- אולי ערב אחד יאכלו חביתה – מה יופחת אז מכבוד העליבבה?
ואים היא עייפה ולא יכולה – גם אז חייבת – מה עים ההתחשבות?- והינה הפחת אותה לעצלנית- וכבר מותר לו להקניט אותה "כתוב בגמרא אישה כשרה עושה רצון בעלה יא אבלה…" (אני קוראת לזה נבל ברשות התורה) לא משנה שהוא עושה מה בא לו והינה קיבלת בעל אלים!!!
ואים מבקש ממנה בקשות לא מוסריות ? לא כשרות ? לא הוגנות? אה???????????
בקיצור לא ברור מה הכלל הזה "עושה רצון בעלה" ובבקשה- אל תאמר לי כך כתוב….. כתוב עוד הרבה
זה לא אומר שהשתלטנות והאלימות מותרת מדאורייתא
אני חושבת שהדרך הנכונה במיוחד בדורנו היא כבוד הדדי
שתיהם מכבדים את השני- ודואגים למלא חסרון השני
וכשיש מחלוקת- הפיתרון אינו בוויתור אלא בהידברות- להגיע לעמק השווה-
פעם עגל ופעם חביתה – פעם רצונו ופעם רצונה, הוא עוזר לה למלא צרכיו ורצונותיו וכן להיפך
אני כותבת את הדברים וכולי פצועה וחבולה
ללא אוהב
עם בעל שתלטן, שמתיר לעצמו לפגוע בי ולכלות זמנו לריק – וכל הזמן משנן לי" עושה רצון …,"
וכמה שאני מוותרת- התאבון שלו גדל עוד ועוד , והוא מעניש אותי ולא מושיט יד, ויחס
ואני כבר ללא כוחות נפש , עם מי לא דיברתי, עם מי לא התייעצתי , הלכתי בעצמי לקורס יעוץ נישואין- וקלטתי באיזה בור אני נמצאת
זהו
זה המצב, רצון ה',
חיה את הרגע – משתדלת לשמוח ולהנות מכל שנייה שהוא לא יורה בי חיצים
ותתפלא – יש זמנים כאלה קצרים שאז האוירה נעימה- ואני פשוט משתדלת לחוות את הרוגע
לפני שיזרוק עוד פגיעה
אבל תמיד נזהרת כהולכת על ביצים – שלא לפגוע בכבודו….
מה זה אל תשברי לו את המילה ??!!
בעלי אברך , שכבר הכריז על עצמו שאף אחד לא יגיד לו מה לעשות – כולל רבנים, אמא שלו וכו'…
בא אלי עים הסרטון שלך – תכבדי אותו – אשה צריכה לכבד את בעלה,
לאחר מחשבה מרובה – אני כותבת לרב את המסקנה שלי:
הרב קווס מעודד בעלים לשתלטנות ואלימות!!
חד וחלק
הרי כל זוג שנישא – מכבר ומייקר אחד את השני – ומשתדל לעשות את הרצון של השני
הבעיה מתחילה כשמתגלה קונפליקט – או אי יכולת למלא את רצון השני ואביא דוגמא קלילה…
הוא רוצה קבוע ארוחת ערב -עגל – והיא לא רוצה, מתחשק לה פעם אחת תרנגול או – שלא מספיקה להכין או לא מצליחה להכין טעים חרף כל ההשתדלויות
נו,
הרב פסק שהיא צריכה לעשות רצונו
אז הוא בא עם החזה נפוח ואומר- כך הרב אמר – כך צריך לעשות!!
והיא- מה עים הרצון שלה? – תמותי ,את צריכה לוותר – הוא המחליט!!
הופה- הפחת אותה לנישלטת, מרוגזת , כבויה , מתוסכלת ומחוקה- מרוב שוויתרה בכל שטחי החיים- היא כבר לא זוכרת מהו רצונה במיוחד שהעגל זה רק משל!!- האים בכל הבעל הוא הקובע???
ואים יש לה צורך למשהוא אחר, היא מתגרת מאוד מחביתה- אולי ערב אחד יאכלו חביתה – מה יופחת אז מכבוד העליבבה?
ואים היא עייפה ולא יכולה – גם אז חייבת – מה עים ההתחשבות?- והינה הפחת אותה לעצלנית- וכבר מותר לו להקניט אותה "כתוב בגמרא אישה כשרה עושה רצון בעלה יא אבלה…" (אני קוראת לזה נבל ברשות התורה) לא משנה שהוא עושה מה בא לו והינה קיבלת בעל אלים!!!
ואים מבקש ממנה בקשות לא מוסריות ? לא כשרות ? לא הוגנות? אה???????????
בקיצור לא ברור מה הכלל הזה "עושה רצון בעלה" ובבקשה- אל תאמר לי כך כתוב….. כתוב עוד הרבה
זה לא אומר שהשתלטנות והאלימות מותרת מדאורייתא
אני חושבת שהדרך הנכונה במיוחד בדורנו היא כבוד הדדי
שתיהם מכבדים את השני- ודואגים למלא חסרון השני
וכשיש מחלוקת- הפיתרון אינו בוויתור אלא בהידברות- להגיע לעמק השווה-
פעם עגל ופעם חביתה – פעם רצונו ופעם רצונה, הוא עוזר לה למלא צרכיו ורצונותיו וכן להיפך
אני כותבת את הדברים וכולי פצועה וחבולה
ללא אוהב
עם בעל שתלטן, שמתיר לעצמו לפגוע בי ולכלות זמנו לריק – וכל הזמן משנן לי" עושה רצון …,"
וכמה שאני מוותרת- התאבון שלו גדל עוד ועוד , והוא מעניש אותי ולא מושיט יד, ויחס
ואני כבר ללא כוחות נפש , עם מי לא דיברתי, עם מי לא התייעצתי , הלכתי בעצמי לקורס יעוץ נישואין- וקלטתי באיזה בור אני נמצאת
זהו
זה המצב, רצון ה',
חיה את הרגע – משתדלת לשמוח ולהנות מכל שנייה שהוא לא יורה בי חיצים
ותתפלא – יש זמנים כאלה קצרים שאז האוירה נעימה- ואני פשוט משתדלת לחוות את הרוגע
לפני שיזרוק עוד פגיעה
אבל תמיד נזהרת כהולכת על ביצים – שלא לפגוע בכבודו….
מתפללת לעתיד טוב יותר
מחכה לתגובה מהרב קווס עצמו