• ראשי
  • אודות
  • תרומות
  • יצירת קשר
  • Facebook
  • Twitter
  • YouTube
ביתנו החדש – הרב אבנר קוואס ביתנו החדש – הרב אבנר קוואס
  • סמינרים וסדנאות
  • הכשרה מקצועית
  • וידיאו
  • תכנית קול ברמה
  • עלון שבועי
  • מאמרים
    • שלום בית
    • חינוך ילדים
    • שידוכים
  • ספרים ודיסקים
  • שאל את הרב
  • סמינרים וסדנאות
  • הכשרה מקצועית
  • וידיאו
  • תכנית קול ברמה
  • עלון שבועי
  • מאמרים
    • שלום בית
    • חינוך ילדים
    • שידוכים
  • ספרים ודיסקים
  • שאל את הרב
ביתנו החדש – הרב אבנר קוואס
  • סמינרים וסדנאות
  • הכשרה מקצועית
  • וידיאו
  • תכנית קול ברמה
  • עלון שבועי
  • מאמרים
    • שלום בית
    • חינוך ילדים
    • שידוכים
  • ספרים ודיסקים
  • שאל את הרב
  • סמינרים וסדנאות
  • הכשרה מקצועית
  • וידיאו
  • תכנית קול ברמה
  • עלון שבועי
  • מאמרים
    • שלום בית
    • חינוך ילדים
    • שידוכים
  • ספרים ודיסקים
  • שאל את הרב
ראשי » חינוך ילדים » רונית מילר- כמו כולם אבל מעט שונה

רונית מילר- כמו כולם אבל מעט שונה

כמו כולם אבל מעט שונה

אנשים שסבלו ממוגבלויות שהעמידו אותם כשונים בצעירותם, מצליחים בבגרותם לפרוץ, לגלות יכולות ולממש כשורים מבורכים

כאשר אחד מבני המשפחה שונה באופן חריג וסובל מנכות, היפר אקטיביות, מחלה קשה או ירידה מהדרך, הסביבה ובוודאי גם בני המשפחה אינם יכולים להתעלם. המערכת כולה מגויסת למצוא מענה ודרכי התמודדות. לעומת זאת כאשר השונות של ילד בין אחיו נתפסת כנורמטיבית ואין לה הגדרה ברורה כבעיה, קורה לא אחת שהנושא אינו מדובר והופך לסמוי. כאשר אחת הבנות במשפחה נתקעת בשידוכים לעומת אחיה ואחיותיה שהשתדכו בקלות, ילד שהוא השמן בין חבריו הדקיקים, הילדה 'שלא אוכלת' או מסרבת להיגמל כאחיה, הנער ה'עצלן' שלא אוהב לעזור וכיו"ב, הינם דוגמאות מעטות מתוך מגוון מורכבויות משפחתיות שלא תמיד מקבלות את המענה הנדרש. דוגמאות אלה מאופיינות בכך שהן נתפסות כתלויות ברצון של הילדים או הנערים ושהשינוי המיוחל יגיע רק אם הם בעצמם יחליטו להשתנות ויקחו את עצמם בידיים. אנשים שמאובחנים בבגרותם כבעלי מגבלה מסוימת שמנעה מהם בילדותם לעמוד בסטנדרטים שציפו מהם חשים הקלה גדולה בכך שיש 'הוכחה' שהדברים לא היו תלויים בהם.

הקשר המשפחתי

שונות מעוררת תגובה פנימית בלב הסובבים. המנעד הרגשי רחב ומגוון ומשתנה בהתאם לגיל, השקפת עולם, חינוך ובשלות נפשית. התחושות יכולות לנוע בין רגשות של דחייה, רתיעה, בקורת, כעס והתרחקות ועד תגובות יותר בוגרות של הזדהות, הבנה, קבלת השונה ורצון לסייע. התייחסות ההורים והסביבה הקרובה גולשת לעיתים לקצוות ומונעת פעולות אפקטיביות לאיזון המצב. מחד המשפחה מגוננת על הילד ועוטפת אותו באהבה כחלק מסימפטום הכחשה, שמחלישים את רצונו לפעול למען עצמו ומשאירים אותו פאסיבי. או לחילופין מגיבה בהאשמה ניכור ודחייה שמערערים את בטחונו וגורמים ללחץ נפשי, שמעמיק בקרבו את התחושה שהוא מאכזב ושנוצרת סביב דמותו סטיגמה שמנציחה את מצבו. הוא מרגיש לא מובן וכבול במסלול ללא מוצא. במקרים מסוימים נדרש ליווי מקצועי שיכול חשוף ולשחרר מאבק כוחות בין הבן להוריו. לעיתים גם מתגלה שהוא ה'פציינט המזוהה' אך התנהגותו מחצינה בעיה אחרת במשפחה שבאה לביטוי דרך התנהגותו שקוראת לטפל בשורש. חשוב להכיר בעובדה שקיימת בעיה ולפנות להתייעצות מקצועית או חברית, שתוביל לקו פעולה ושיתוף בני הבית. חשובה התייחסות מעמיקה שתמנף את הקושי ותכשיר את הקרקע לקרבה רגשית ולגיוס מערכתי שיניב פירות, יתמוך באח המדובר ויסייע לו לעזור לעצמו מתוך הכרה ליכולותיו ובטחון שהמסגרת המשפחתית תומכת ומשתתפת איתו.

דימוי עצמי כבסיס לצמיחה נכונה

להורים חלק מהותי וחשוב ביצירת הזהות העצמית של הילד שתלווה אותו לחייו הבוגרים. למעשה מה שבונה אצל הילד דימוי עצמי חיובי זו הקבלה ללא תנאי של הוריו בשילוב המערכות החינוכיות ביכולתם לזהות את הפן הייחודי שבו  ולשקף לו אותו. התייחסות ההורים חייבת להיות דואלית, מחד לחפש דרכים לשפר ולתקן – אם זה בריפוי ועיסוק,  דיאטה, פיזיותרפיה, עזרה פרטית בלימודים או חונך מלווה וכיו"ב ובמקביל מבט אוהב ורואה את היופי שבילד או בנערה ללא תנאי אך בלי לוותר על הפעלת סמכות הורית. כך יבנה בקרבם ביטחון עצמי וחוויה שהם שלמים, רצויים, אהובים ויווצר אמון בהורים כמובילים מהלכים שנכונים עבורם.

שאלת ה'למה'.

אנו חיים בחברה השואפת למצליחנות וממוקדת בהשגת תוצאות מהירות וזה גורם להורים המנסים לעזור לצפות לשינוי אינסטנט. במקום לאפשר תהליך הדרגתי ויציב שמביא בחשבון עליות וירידות כחלק מתהליך השינוי, הם פונים לאפיק ביקורתי. השאלה 'למה?' מנציחה מצב מאשים: "למה את לא מבינה שצריך להתפשר בחיים?", "למה אתה לא לוקח את עצמך בידיים"?, "למה היא כל כך רגישה"? ו"למה הוא מסתגר בחדר"?…

בסיס של דיאלוג אמיתי מבוסס על הקשבה. המילה למה אמורה להיות מוחלפת ב'איך' או 'מה'. "איך אפשר לעזור לך"? "מה יקל עליך לפעול אחרת"? וכיו"ב. שיחה כזאת יכולה להפתיע ולגלות שנדרש מעט מאד בכדי לעשות תפנית לכיוון הרצוי.

אדם שממצה את יכולותיו ושלם עם מי שהוא יהיה מסוגל למצוא בקרבו את הכוחות לפעול, למזער את המגבלה, להפוך אותה לשולית ואפילו להיעזר בה כמדרגה למינוף עצמי. הקושי שאדם חווה בילדותו יכול להפוך למנוף לבניה עצמית שלא היה מגיע אליה ללא הקושי. עלינו הסובבים, ההורים והאחים לזכור שביכולתנו לתמוך, לעזור וזוהי גם חובתנו.

 

רונית מילר, יועצת אישית, זוגית ומנחת סדנאותmronit@etrog.net.il  0504-165244   

 

פורסם ב: חינוך ילדים
« הקודם
הבא »

השארת תגובה

ביטול

הצטרפו לניוזלטר

    הצטרפו אלינו בפייסבוק
    יש לך שאלה?
    חדשות ועדכונים
    שיעור בנושא טהרת המשפחה לחתנים ונשואים בלבד כל יום רביעי בבית הכנסת "מצפה אריה" בשעה 20:15 – ברח' אהרון אשכולי 103, רמות ב', ירושלים.
    להתיעצות עם הרב אבנר קוואס דרך הטלפון אפשר ליצור קשר בימים ג' וד' בין השעות 14:30 עד 15:30 בטלפון 1599-59-59-39
    מדריכי חתנים ומדריכות כלות מקצועים מוסמכים ע"י הרב אבנר קוואס בכל רחבי הארץ בטלפון 1599-59-59-39
    קו ההלכה בטלפון
    הדרכת חתנים וכלות
    האתר נבנה בס"ד על ידי רחלי פריינד
    © כל הזכויות שמורות לביתנו החדש - הרב אבנר קוואס
    גלילה לראש העמוד
    פתח צ'אט
    1
    ליצירת קשר לחצו כאן!
    WhatsApp
    שלום!
    ליצירת קשר לחצו כאן
    דילוג לתוכן
    פתח סרגל נגישות

    כלי נגישות

    • הגדל טקסט
    • הקטן טקסט
    • גווני אפור
    • ניגודיות גבוהה
    • ניגודיות הפוכה
    • רקע בהיר
    • הדגשת קישורים
    • פונט קריא
    • איפוס